פלא ושמו גלוטתיון

Photo by cottonbro from Pexels

גלוטתיון הוא חומצת אמינו, מהעוצמתיים שבנוגדי החימצון המיוצרים בגוף.

בנוסף להיותו נוגד חימצון עוצמתי, הוא גם מנקה רעלים חזק בעל תפקוד מרכזי בפעילותה של מערכת החיסון.

גלוטתיון (GSH) הוא תלת פפטיד המורכב מחומצות האמינו גלוטמין, ציסטאין וגליצין.

זהו חלבון המיוצר ונצרך באופן טבעי ע"י כל תאי הגוף. הוא מכיל מולקולת גופרית, אשר ממלאת תפקיד מרכזי בפעילות נוגדי החימצון והיא גם זו שמקנה לגלוטתיון ניחוח גופריתי ייחודי. רמות הגלוטתיון בתאי הגוף נשמרות באמצעות תהליך ייצור עצמי עצמאי בכל תא, כמו גם באמצעות מחזור הצורה המחומצנת שלו גלוטתיון דיסולפיד (GSSG).

כנוגד חימצון, הגלוטתיון מגן על תאי הגוף מפני חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי החימצון הפוגעים בחלבוני ממברנת התא.

המטבוליזם של החמצן (במיטוכונדריה) גורם להיווצרותם של רדיקלים חופשיים, שללא כמות מספקת של גלוטתיון, גורמים לפגיעה בתפקודי התא או למותו.

מספר מחקרים הראו, כי חוסר האיזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי חימצון מתגברת עם הגיל ואף עשויה להוביל למחלות ניווניות כגון: מחלות לב, קשיי זיכרון, סרטן, סכרת ודלקות פרקים.

גלוטתיון נחשב לנוגד חימצון חשוב ביותר מכיוון שהוא יודע לעבוד בהלימה עם אנזימים שונים.

לדוגמא: יש שיתוף פעולה מלא בין אנזים הנקרא גלוטתיון פראוקסידאז (GPx) וגלוטתיון על מנת למנוע את חימצונן של הממברנות.

גלוטתיון גם מסייע בהפעלת נוגדי החימצון ויטמין C וויטמין E.

ניתן ללמוד את רמות הגלוטתיון בדם הן בתאי דם אדומים והן בפלזמת הדם.

מחקר אחד, בו ניתן גלוטתיון ליפוזומלי לילדים עם אוטיזים מראה כי לאחר מתן תוסף הגלוטתיון, משתנה תחילה רמתו בפלזמת הדם ורק לאחר מכן עולה שיעורו בתאי הדם האדומים.

הממצאים מצביעים על כך שמחלות לב קשורות לעודף רדיקלים חופשיים, או כתגובה למחסור בנוגדי חימצון. חוקרים אלה מסיקים כי הפרמטרים הללו עשויים לסייע בזיהוי אנשים בריאים הנמצאים בסיכון ללקות בטרשת עורקים מוקדמת, ללא תלות בגורמי סיכון מסורתיים או בקיום דלקת.

ישנם מספר סימנים ביולוגיים שימושיים נוספים לזיהוי חולים הסובלים מגלוטתיון נמוך.

אחד מהסימנים האלו הוא מדידת רמות גבוהות של האנזים גמא גלוטאמילטרנספראז (GGT), שתפקידו להוציא את הגלוטתיון ממחזור הדם על מנת לאפשר את העברתו לתאים. רמות גבוהות של GGT נצפו גם בתאים שהראו מחסור בגלוטתיון.

גלוטתיון הוא מנקה רעלים מס' 1 בגוף שלנו. הוא קושר מתכות וחומרים רעילים אחרים וממיר אותם לתרכובות שניתן להפריש באמצעות מערכת השתן או המרה.

כשהגלוטתיון נקשר לרעלים אלה, הם הופכים למסיסים במים וניתן לשנע אותם בקלות אל מחוץ לתא.

עם זאת, היקשרותם של הרעלים לגלוטתיון מעלה את הביקוש ליצירתו של הגלוטתיון בגוף.

כאשר תאים של רקמה או מערכת כלשהיא בגוף לא מצליחים לעמוד בקצב כדי לספק את הביקוש, נוצר מחסור בגלוטתיון.

מאחר והכבד הוא האיבר העיקרי שמנטרל רעלים בגוף, הוא מכיל את מלאי הגלוטתיון הגדול ביותר, אשר משחק תפקיד חשוב בפירוקם של מזהמים סביבתיים, תוצרי קרינה, תרופות, כימיקלים מסרטנים ומתכות כבדות.

הגלוטתיון חיוני לשמירה על תפקודו התקין של התא.

ישנם ממצאים המצביעים על פעילות סמויה כמו גם גלויה של המחסור בגלוטתיון. לדוגמא: רמות נמוכות של גלוטתיון בסרום, נצפו במצבים של מחלות עורקים.

ממצא זה לא מוגבל רק עבור אנשים הסובלים מחסימות בעורקים המחייבות התערבות, אלא נמצא גם אצל אנשים צעירים יחסית ובריאים לכאורה.

בגילאים מבוגרים מחסור בגלוטתיון נמצא קשור למחלת הפרקינגסון. גם אלכוהוליסטים סובלים מרמות נמוכות של גלוטתיון וכן אנשים הסובלים מאלצהיימר. כנ"ל לגבי מעשנים ולגבי אנשים הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית.

תוספי גלוטתיון הוצעו כפיתרון מבטיח לטיפול בחוסר איזון שבין רדיקלים חופשיים לאנטיאוקסידנטים, שנמצאה אצל אנשים שנדבקו באיידס.

לגבי תסמונת העייפות הכרונית ודיכאון קליני- סקירות MRI של המוח הוכיחו חד משמעית שקיימת התאמה מובהקת בין חומרת הסימפטומים לחוסר האיזון המוגבר שבין רדיקלים חופשיים לאנטיאוקסידנטים.

אחד הממצאים במחקרים הראה שזו הסיבה שמחלות הופכות לכרוניות למרות הטיפול בהן. לדוגמא- אסטמה.

העובדה כי רמות הגלוטתיון בדם עשויות שלא לשקף את הרמות שלו בתאים, גרמה לבלבול רב במחקרים שעסקו בגלוטתיון.

במחקר על אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, נמצא כי רמות הגלוטתיון בדם נותרו יציבות, בעוד שרמות הגלוטתיון בשריר היו נמוכות.

ייצור הגלוטתיון נוטה להאט עם הגיל. זה עשוי לקרות גם כתוצאה מתזונה לקויה, חשיפה לרעלים סביבתיים וגם רמות מתח גבוהות. במצבים הבאים יתכן מחסור בגלוטתיון:

• צריכת תרופות

• שימוש בטיפול מבוסס קרינה

• זריקות/ חיסונים

• אנטיביוטיקה

• סתימות אמלגם

• חשיפה לכימיקלים

להלן מספר דרכים לספק לגופך את התמיכה הדרושה לייצור תקין של גלוטתיון:

גלוטתיון במזון

הקפדה על מזון חי ותוסס, במיוחד ירקות ופירות חיים העשירים בגופרית ובסלניום: אספרגוס, אבוקדו, תרד, במיה, ברוקולי, מלין, עגבניה, גזר, אשכולית/תפוז, קישוא, תותים.

כמות הגלוטתיון במזון קטנה מאוד בהשוואה לכמות הגלוטתיון שנמצאת ברקמות הגוף. צריכת גלוטתיון יומית ממזונות המכילים גלוטתיון הינה בממוצע 100-150 מ"ג, בעוד שלמבוגר בריא יש כ-10 גר' גלוטתיון שמסתובב ברקמות הגוף.

גלוטתיון מהמזון נספג בתאי המעיים בחלל הפנימי והוא משתתף ישירות בניקוי רעלים במעי הדק ומגביר את בריאות מערכת העיכול.

אוכל חי ומונבט- מזון עשיר בחומצות אמינו המקדימות של גלוטתיון. הרגלים בריאים

שינה מספקת ונינוחה.

כושר גופני- מעלה את רמת הגלוטתיון.

תוסף גלוטתיון

ספיגה של גלוטתיון בכמוסות היא נמוכה (סביב 5%) ולכן פחות מומלץ, כנ"ל לגבי גלוטתיון ליפוזומלי.

גלוטתיון ACG - הוא תרסיס מוכח מחקרית המרוסס לתוך הפה ומעלה ישירות באופן פעיל את רמות ה- GSH התוך תאית ביותר מ-10% כבר לאחר 7 שעות.

איחולי בריאות איתנה,

ענבל

---

*המידע והתכנים באתר ובפוסט זה אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא, כל חומר רפואי המופיע באתר זה הינו אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו בדרך כלשהי יעוץ רפואי ו/או המלצה לטיפול רפואי ו/או תחליף לטיפול רפואי.